עפ"ג
בית המשפט המחוזי מרכז
|
23913-02-12
27/03/2012
|
בפני השופט:
1. אברהם טל 2. זהבה בוסתן 3. שאול מנהיים
|
- נגד - |
התובע:
אמיר בנברון עו"ד רן קרויט
|
הנתבע:
מדינת ישראל עו"ד נורית קורנהאוזר
|
פסק-דין |
המערער זוכה מחמת הספק בת"פ 40494-02-10 (בימ"ש שלום ברמלה) שייחס לו עבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים בצוותא וגניבה בצוותא, וביום 1.1.12 החליט בימ"ש קמא לפצות אותו בגין המעצר שבו היה נתון למשך 254 יום בשיעור של רבע מהסכום המירבי הקבוע בתקנות, ולשפות אותו בגין הוצאות הגנתו בהתאם לסכום המירבי הקבוע בתקנות.
על פי חישוב שערך ב"כ המערער, עולה הסכום כדי 21,590 ש"ח כפיצוי בגין המעצר, וסכום של 10,550 ש"ח פלוס מע"מ בגין הוצאות ההגנה, לאור מספר הדיונים שהיו בתיק העיקרי ובתיק המעצר.
החלטה זו היא נושא הערעור שבפנינו.
ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בימ"ש קמא לא לקח בחשבון במידה הראויה את הנזקים שנגרמו למערער כתוצאה ממעצרו, נגרם לו נזק כלכלי משמעותי בכך שמשפחתו מימנה את הגנתו, הופקע צו מבחן ונגזרו עליו חודשיים מאסר בפועל בנוסף לגזר-הדין שהטיל, בין השאר, את צו המבחן, והוא עמד בסכנה של הפקעת רישיון אסיר.
ב"כ המשיבה מתנגדת להגדלת סכום הפיצוי שנפסק למערער וטוענת כי בימ"ש קמא בחן את כל הקריטריונים שהיה עליו לבחון לצורך החלטתו באשר לעצם הפיצוי וסכום הפיצוי, והמסקנה אליה הגיע לפיה אין מקום לפסוק למערער את הסכום המירבי שקבוע בתקנות בגין ימי מעצרו אלא רק רבע ממנו היא מסקנה נכונה מאחר והמאשימה לא פעלה בזדון או ברשלנות ומדובר בזיכוי מחמת הספק, כך שלא מדובר במקרה בו לא היה יסוד לאשמה אלא בקיומן של נסיבות אחרות.
עיון בהחלטת בימ"ש קמא בכל הקשור לחיוב המאשימה בתשלום פיצוי למערער בגין ימי מעצרו מעלה כי אכן הביא את כל הקריטריונים הנחוצים לצורך הכרעה בשאלה ואיננו מערערים על הממצאים העובדתיים שקבע בעניין זה, שכן הוא שמע את הראיות שהביאו בסופו של יום לזיכויו של המערער מחמת הספק, והערכתו לפיה לא מגיע למערער את מלוא הפיצוי בגין ימי מעצרו מקובלת עלינו.
עם זאת, אנו סבורים כי ההחלטה לפצות את המערער ברבע מהסכום המירבי בגין ימי מעצרו היא החלטה ממעיטה מדי ואשר אינה מתחשבת בהפקעת צו המבחן שהוטל על המערער בתיק אחר ובסכנה שעמד בפני הפקעת רישיון אסיר.
הפקעת צו המבחן קטעה את הליך שיקומו של המערער, כמו גם עצם הימצאותו במעצר למשך תקופה העולה על מחצית השנה.
גם אם המערער הוא בעל עבר פלילי וגם אם לאחר זיכויו מחמת הספק נפתח נגדו תיק פלילי בגינו הוא עצור עד תום ההליכים, אין בכך כדי לשלול ממנו זכות לפיצויים מעבר לסכום שנקבע על ידי בימ"ש קמא בגין מעצרו.
לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי המאשימה תשלם למערער סכום של 40,000 ש"ח בגין ימי המעצר שבו היה נתון בקשר לתיק נושא הערעור, וסכום נוסף של 10,550 ש"ח + מע"מ בגין ההוצאות שהוציא להגנתו בהליך נושא הערעור.
הסכום הכולל ישולם למערער, באמצעות בא כוחו, עו"ד רן קרויט, לא יאוחר מחלוף 30 יום מהיום.
<#4#>
ניתן והודע היום ד' ניסן תשע"ב, 27/03/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.
|
|
|
אברהם טל, שופט, אב"ד
סגן נשיא
|
זהבה בוסתן, שופטת
|
שאול מנהיים, שופט
|